<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן ו'</h1>
<h2>דף כב:</h2>
וחולץ כתפו ומוציא זרועו מן החלוק עד שיראה כתפו וזרוע מגולה והולך כך לפני המטה כך עושה עד שיקבר ואחר שיקבר אינו חייב לחלוץ. וכתב הר"י מקורביל ז"ל לא נהגו עתה לחלוץ כתף.
וכשקורעין קורעין בגדיהם מעומד. ושיעור הקרע טפח. ואין צריך להבדיל שפת הבגד וקורעין בין ביד בין בכלי ומותר להכניס ידו ולקרוע בצנעה ואינו חייב לקרוע אלא בגד עליון כאשר ביארנו.
ועל אביו ועל אמו קורע עד שמגלה לבו ומבדיל שפת הבגד. ואינו קורע אלא ביד ומבחוץ בפני כל העם וקורע כל הבגדים שעליו ובגד הזיעה הדבוק על בשרו אינו מעכב כאשר ביארנו. ואם בא להחליף קורע כל שבעה על אביו ועל אמו פירוש לכבודם. ודוקא מחליף אבל מרבה בגדים מחמת הקור אינו קורע וכן נראה דעת הראב"ד ז"ל וכן נמי דעת הבעל השלמן ז"ל וכשמתה אמו עשה בה מעשה ע"כ. ואותן אבילים שמחליפין בגדיהם בשבת תוך ז' על אב ואם צריכין להזהר מאד שלא יחליפו מבעוד יום שלא יצטרכו לקרוע ואם לא עשו כן חייבין הן לקרוע. כ"מ.
ואין קורע גלימתו שקורין קפ"א או (גרמי"א) [גרמיש"א] אבל פושטה וקורע המלבוש העליון. ועל אביו ואמו קורע אפילו גלימתו. והר"י מקורביל ז"ל כתב שאין קורע על אביו ואמו אפרקסותו הנקרא קפ"א אבל כל הבגדים האחרים שהוא לובש קורע את כולן. והרי"ף ז"ל הגיה עליו וכן לא יקרע בחלוק התחתון שקורין קמיש"א לפירש הערוך שפירש אפרקסותו החלוק התחתון ואפילו על אביו ועל אמו ועל כרחין אפרקסותו אינה מעכבת היינו באביו ואמו לפי הערוך דאי בשאר מתים פשיטא דאינו קורע כי אם העליון. והלכה רווחת היא בכל ישראל כי לפי רבינו משה והערוך צריך קריעה לכל המתים בקוטה ובחלוק שקורין קמיש"ה אין צריך קריעה אפילו על אביו ועל אמו. ולפירוש רבותינו אין צריך קריעה בגרנק"ה בכל המתים וגם אין די אם יקרע בה ובחלוק שקורין קמיש"א (לא) בעי קריעה כשקורע על אביו ועל אמו ואחרי שהלכה רווחת היא הלך אחר המנהג עכ"ל וכן נמי פסק הר"ם בן ז"ל וז"ל ואנו נראה לנו שאינה מעכבת את הקריעה אפילו לכתחלה. (מדקתני) [מדלא תני] ואם לא קרע את אפרקסותו לא עכב ע"כ. ור"ש ז"ל פירוש אפרקסותו אינה מעכבת הסודר שעל ראשו אע"פ שתלוי לפניו ופעמים שמכסה את הקרע אין זה מעכבת הקריעה ולמדנו מזה כי כסוי הגלימא מעכב וצריך שיראה הקרע לעם ע"כ. ובאבל [רבתי פרק ט'] תניא אפרקסותו אינה מעכבת את הקריעה ר' בנימין בשם ר' עקיבא אומר קורעין את אפרקסותו ה(ו)א לתנא קמא אין קורעין אותו כלל ע"כ.
כל הקרעים שקורע אדם על קרוביו שולל הקרע לאחר שבעה ומאחה לאחר ל'. על אביו ועל אמו (אינו) שולל [עד] לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם. והאשה קורעת ושוללת לאלתר אפילו ועל אביה ועל אמה מפני הצניעות והר"י מקורביל ז"ל כתב על אביה ואמה לאחר שבעה.
<h2>דף כד.</h2>
וכל שבעת ימי אבילות הקרע מלפנים ואם בא להחליף מחליף ואינו קורע קרע אחר שכל קרע שאינו בשעת חמום אינו קרע.
<h2>דף כד:</h2>
אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת אם לא היה תלמיד חכם או שהיה שם בשעת יציאת נשמה.
<h2>דף כו.</h2>
וכדרך שהוא חייב לקרוע על אביו ועל אמו כך חייב על רבו שלמדו תורה. ועל הנשיא ועל אב ב"ד. וה"מ בשמועה קרובה אבל אם רחוקה היא לא יקרע ואם שמועתן לאחר י"ב חדש אין מספידין עליהם כלל. ובשמועה קרובה יושב על רבו יום אחד. ירושלמי [ברכות פ"ג] רבו מוטל לפניו אינו אוכל בשר ואינו שותה יין כמי שמתו מוטל לפניו. ועל רוב צבור שנהרג ועל ברכת השם אפילו בזמן הזה ודוקא ישראל ואפילו בכנויו אבל השומע מגוי לא. ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל (ערי) ירושלים ועל בית המקדש. ואינו חייב לקרוע תוך שלשים אלא לאחר שלשים יום חייב לקרוע.
